אתל דניאל

“לנו כמנהלים וכאנשים יש נטייה לפספס את הברור מאליו. העומס והרעש מסתירים את האופק, ואנחנו לא תמיד עוצרים כדי לפזר את העננים ולראות את האור שנמצא ממש מולנו. במהלך העבודה שלי עם אריאל למדתי עד כמה אנחנו עצמנו - והאנשים שסביבנו - עומדים בבסיס כל דבר שאנחנו בונים.

עבורי, אריאל הוא זה שהולך קדימה באותה מנהרה חשוכה, מחזיק לפיד ביד ומכוון אותי. הוא עושה זאת בעדינות אך בנחישות, תוך שהוא מזכיר לי, שעליי לשים לב לסימני הדרך, שהסוף הוא בהישג יד, ושאורך המסלול תלוי רק בי.

כמנהלת תחתיו תמיד הרגשתי שאריאל רואה אותי כפי שאני - במלואי. הוא תמך בי, הדגיש את היתרונות שלי, גם כשאני הדגשתי בפניו את החסרונות שראיתי בעצמי. למרות הכול, הוא האמין. האמין בטוב, האמין בחיובי, ובעיקר - האמין בי.

בין השיעורים הגדולים שלמדתי ממנו היו הפרספקטיבה והאיזון: שכישלון הוא רק מהמורה בדרך ארוכה; שאחרי כל חושך מגיע אור; שאפשר לתקשר גם עם מי שלא חולקים איתנו אותה שפה או דעה; וששום דבר בעבודה אינו סוף העולם. הוא לימד אותי שגם אם יש יום גרוע — מחר בהכרח יהיה טוב יותר.

תודה גדולה לך, אריאל - על הזמן, ההקשבה, ההכלה, ועל שבחרת בכל פעם מחדש לראות אותי עוד קצת. תודה על מי שאתה ועל מי שהיית עבורי.”